תוכן

ב) הנה נתבאר, כי הדעת של ז"א כלול מב' עיטרין: חו"ג, מלובשים תוך כלי היסוד דאימא. וזה היסוד דאימא, מתלבש תוך כלי הדעת של ז"א. והעטרה של היסוד, מלובשת תוך השליש עליון דת"ת דז"א, שהוא עד החזה דז"א. ונודע, כי פי היסוד דאימא, אינו רחב, אמנם צר מאד, ולכן אין הגבורות יכולות לצאת, עד שבתחלה יצאו החסדים, הנקראים מים, שבטבעם לצאת דרך נקב קטן וצר, וכל מה שמקלחים ויוצאים, מתרחב פי המקור, שהוא פי היסוד הנז’, ע"י רבוי ה' נחלי מים, שהם ה' חסדים, המקלחים ויוצאים בו. ואחר שנפתח פתח פתוח לרוחה, ע"י קלוח מימי החסדים, יוצאים גם הגבורות.